דיני מקרקעין-ליקויי בניה

הנושא של ליקויי הבנייה הנו תחום ייחודי במשפט. המדובר ברכישת דירה חדשה מקבלן או ליקויים שהתגלו לאחר ביצוע שיפוץ  משמעותי לדירה ישנה.

חוק התכנון והבנייה ותקנותיו, משמש לקבוע כללי יסוד לבנייה בארץ ואחריות הקבלנים/משפצים לבנייה שעשו.

החוק קובע תקופת בדק ואחריות, המתחילה מ -4 שנים ועד 7 שנים, לחלקים שונים בבנייה (שלד, גג, צנרת, אינסטלציה, טיח וכו'). רק ליסודות הבניין, האחריות היא לכל חיי הבניין.

בשנה הראשונה של הבניין או השיפוץ, עשויות להופיע תופעות שונות, שאינן אמורות להפריע לחיי היום יום אך נובעות מכך, שמדובר בקיבוץ חומרים שונים בעלי מקדמי התפשטות שונים, המגיבים באופן שונה לחורף ולקיץ. ההבדלים אמורים להעלם תוך שנה, שזהו המועד בו הקבלן אמור לחזור למבנה ולבצע "תיקוני בדק". תיקונים אלה הם חלק מהבנייה ורק בסיומם, סיים הקבלן את עבודתו (לפני בעיות של אחריות).

תקלות חדשות שייכות כבר לתקופת האחריות.

אם אחרי תיקוני הבדק ישנן או מופיעות תקלות, מומלץ להיוועץ במהנדס בניין על מנת לעמוד על חומרתם והדרך לתיקונם. במקרים חמורים יש לקבל חוו"ד הכוללת תאור הבעיה,הדרך לפתרונה והעלות המשוערת. עשויות להיות תקלות שאינן בר תיקון, אזי יפנה המהנדס לשמאי שיעריך את גובה הפיצוי לרוכש.
בד"כ יש לקבלן זכות לתקן את הליקויים. זכות זו נפסלת, אם תיקן כבר והליקוי חוזר, אם התעלם מדרישת הלקוח לתקן או שמשך את הלקוח תקופה ארוכה מדי וטרם נכנס לתקן.
לאחר דו"ח המהנדס, יש לבדוק מי אחראי לתקלה: המתכנן, המבצע, המפקח או גורם שלישי אחר(למשל, השכן חפר קרוב ליסודות ופגע בחוזק האדמה מסביב).
רק לאחר שהכל ברור, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט.